עוֹגֵן [עח]
<עגן> מרוּתק למקום בּעוגֶן, מֵטיל עוגֶן כּדֵי להיעצר
עֿוגֶן, עֹגֶן [עח] 1מִתקָן עשוי מַתֶכת ובו שני וָוים גדולים לִנעוץ בּקרקע הים לעצירת אנייה על-ידי שַלשֶלת הקשורה אליו
עֿוגֶן, עֹגֶן [עח] 2חתיכת ברזל רך או פלדה המחברת קטבים של מַגנֵט כדי לשמר את עָצמת המִגנוּט, לייצר אותות או לעבוד עבודה מֵכָנית על-ידי תנועותיה אל המַגנֵט או ממנו
עוּגַן
ראה: מעוּגָן
עֿוגֶן, עֹגֶן [עח] 3אבן או יָתֵד תקועות בקרקע, ואליהן מחובר עמוד הגדר בּכֶרם או בגן היָרק באמצעות חוט מתכת עבֶה
עֿוגֶן, עֹגֶן [עח] 41. (בשוק ההון) נכס פיננסי שמספק חשיפה בסיסית ראשונית לכלכלה כלשהי. לדוגמה מדד ת"א 100 הוא עוגן לתיקי ההשקעה הישראליים, משום שכלולים בו רוב החברות הישראליות החשובות והוא אמור לשקף את מצב הכלכלה לטווח ארוך