עוֹצֵר2 <עצר> .1 [עח] ממַלֵא מקומו של מלך שלא הִגיעַ לכלל בּגרוּת או שאינו כָּשיר למלוּכה מִסיבּות אחֵרות;
2. [תמ] שַליט
עֿוצֶר, עֹצֶר 1
[עח] איסוּר לָצֵאת מהבָּתים בּאֵזור מסוּיָם לִזמַן מה, מַעצָר
עֿוצֶר, עֹצֶר 1 פירוש
1. [עח] איסוּר לָצֵאת מהבָּתים בּאֵזור מסוּיָם לִזמַן מה, מַעצָר: הצבא הטיל עוצר על הכפר בשל המהומות והפרות הסדר שהתרחשו בו
2. [יב] עצירה, מניעה: גבעות, העושות פֵּרות לעולם ואינן פוסקות מעוצר גשמים (רש"י דברים לג 15)
אנגלית: curfew; prevention
***
עוצר פרוש | עוצר פירוש | עוצר מילון | עוצר הגדרה מילונית | עוצר מילון עברי | עוצר מילון אנציקלופדי | עוצר אנציקלופדיה | עוצר תרגום
עוצר פירוש השם | עוצר פירוש המילה | עוצר משמעות המילה | עוצר ביטויים | עוצר דקדוק | עוצר לשון | עוצר ניבים | עוצר אטימולוגיה
עוצר מילים נרדפות | עוצר ניגודים | עוצר חריזה | עוצר חרוזים | עוצר צירופים | עוצר פתגמים | עוצר ניבים | עוצר תחביר
עוצר ביטויים | עוצר ציטוטים | עוצר ראשי תיבות