עוֹצֵר2 <עצר> .1 [עח] ממַלֵא מקומו של מלך שלא הִגיעַ לכלל בּגרוּת או שאינו כָּשיר למלוּכה מִסיבּות אחֵרות;
2. [תמ] שַליט
עוֹצֵר3 [תמ]
סוחט (זֵיתים, ענָבים)
עֿוצֶר, עֹצֶר 1 [עח] איסוּר לָצֵאת מהבָּתים בּאֵזור מסוּיָם לִזמַן מה, מַעצָר
עוֹצֵר3 [תמ] פירוש
סוחט (זֵיתים, ענָבים): "בִּזְיָרָא דִי עצר בֵּיהּ" (=סחט, לחץ והוציא את המיץ) (ירושלמי שבת טז, ב); "קפיפות שעוצרין בּהן הזֵיתים" (ערוך קטב) (תנו דעתכם להבדל בין עוֹצֵר לבין אוֹצֵר)
אנגלית: squeeze
***
עוצר פרוש | עוצר פירוש | עוצר מילון | עוצר הגדרה מילונית | עוצר מילון עברי | עוצר מילון אנציקלופדי | עוצר אנציקלופדיה | עוצר תרגום
עוצר פירוש השם | עוצר פירוש המילה | עוצר משמעות המילה | עוצר ביטויים | עוצר דקדוק | עוצר לשון | עוצר ניבים | עוצר אטימולוגיה
עוצר מילים נרדפות | עוצר ניגודים | עוצר חריזה | עוצר חרוזים | עוצר צירופים | עוצר פתגמים | עוצר ניבים | עוצר תחביר
עוצר ביטויים | עוצר ציטוטים | עוצר ראשי תיבות