עוֹצֵר2 <עצר> .1 [עח] ממַלֵא מקומו של מלך שלא הִגיעַ לכלל בּגרוּת או שאינו כָּשיר למלוּכה מִסיבּות אחֵרות;
2. [תמ] שַליט
עוֹצֵר4 [תנ]
מֵעֵז, נוהֵג בּאומֶץ
עֿוצֶר, עֹצֶר 1 [עח] איסוּר לָצֵאת מהבָּתים בּאֵזור מסוּיָם לִזמַן מה, מַעצָר
עוֹצֵר4 [תנ] פירוש
מֵעֵז, נוהֵג בּאומֶץ: "ולא עָצרוּ ללכת אל תרשיש" (דברי הימים ב' כ, 37) (תנו דעתכם להבדל בין עוֹצֵר לבין אוֹצֵר)
אנגלית: getting stronger
***
עוצר פרוש | עוצר פירוש | עוצר מילון | עוצר הגדרה מילונית | עוצר מילון עברי | עוצר מילון אנציקלופדי | עוצר אנציקלופדיה | עוצר תרגום
עוצר פירוש השם | עוצר פירוש המילה | עוצר משמעות המילה | עוצר ביטויים | עוצר דקדוק | עוצר לשון | עוצר ניבים | עוצר אטימולוגיה
עוצר מילים נרדפות | עוצר ניגודים | עוצר חריזה | עוצר חרוזים | עוצר צירופים | עוצר פתגמים | עוצר ניבים | עוצר תחביר
עוצר ביטויים | עוצר ציטוטים | עוצר ראשי תיבות