עוֹצֵר2 <עצר> .1 [עח] ממַלֵא מקומו של מלך שלא הִגיעַ לכלל בּגרוּת או שאינו כָּשיר למלוּכה מִסיבּות אחֵרות;
2. [תמ] שַליט
עוצֶר, עֹצֶר 3
מצוּקה, נֵטל, לַחץ
עֿוצֶר, עֹצֶר 1 [עח] איסוּר לָצֵאת מהבָּתים בּאֵזור מסוּיָם לִזמַן מה, מַעצָר
עוצֶר, עֹצֶר 3 פירוש
1. [תנ] מצוּקה, נֵטל, לַחץ: וימעטוּ וַישֹחוּ מֵעֹצֶר רעה ויגון (תהילים קז 39); ילָדָיו חון בעוצֶר נקהלים (מלשון הפיוט)
2. [יב] (בּהשאלה) דַלוּת, רִפיון: נגלה לו קוצר ימיננו ועוצר לשוננו (מלשון הפיוט)
אנגלית: stress; poverty
***
עוצר פרוש | עוצר פירוש | עוצר מילון | עוצר הגדרה מילונית | עוצר מילון עברי | עוצר מילון אנציקלופדי | עוצר אנציקלופדיה | עוצר תרגום
עוצר פירוש השם | עוצר פירוש המילה | עוצר משמעות המילה | עוצר ביטויים | עוצר דקדוק | עוצר לשון | עוצר ניבים | עוצר אטימולוגיה
עוצר מילים נרדפות | עוצר ניגודים | עוצר חריזה | עוצר חרוזים | עוצר צירופים | עוצר פתגמים | עוצר ניבים | עוצר תחביר
עוצר ביטויים | עוצר ציטוטים | עוצר ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה