1. [יב] עיכוב, בלימה, מניעת הֶמשֵך והִתקַדמוּת: פשע אם הֶעוָוה עדי עצירת טל (מלשון הפיוט); עצירה פתאומית של הרכב;
2. [עח] הפסקת תנועת רכב, אפילו לרגע, על מנת למנוע תאונה, להישמע להוראות שוטר או תמרור: עצירת התנועה נעשתה כדי לסלק את המפגע;
3. [תמ] סתימה, אטימה: עצירה בפה, עצירה בגרון, עצירה באוזן (מדרש רבה בראשית נב); עצירת כל נקבים: של זרע ושל קטנים ורעי ואוזניים וחוטם (רש"י בראשית כ, 9);
4. [עח] (בייצור ותפעול) אובדן או הפסד חלקי בפעילות;
5. [עח] הפסקה, פרק זמן של מנוחה בזמן נסיעה (עממי): עשינו עצירה בתחנת הדלק (תנו דעתכם להבדל בין
אֲצִירָה לבין עצִירָה)
אנגלית: setback; stop; cessation
מילון אבניאון
טעות \ הערה