עֶצֶם² פירוש

1. [יב] מוּחָשי, דָבָר הקַיָים בַּטֶבַע: ואין יכולת בנברא לברוא עצם שיהיה גוף (מלשון הפיוט)

2. [תנ] (בהשאלה) עיקר, ממש, לב העניין: וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא (ויקרא); הֵמה ואבותם פשעו בי עד עצם היום הזה (יחזקאל ב 3)

3. [עח] תוך דָבָר, תמצית, יסוד: עצם הרעיון מתקבל על דעתי

4. [תמ] (בנטייה) הוא (הנזכָּר) ולא אַחֵר, עצמו: אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משׂים עצמו רשע (סנהדרין ט)
אנגלית: tangible; fundamental

***