פְּנִים, פְּנִימָה פירוש

1. [תנ] כלפי הַתּוֹךְ: "לא הוּבא.... אל הקֹדֶש פְּנִימָה" (ויקרא י, 18)

2. [תנ] בִּפְנִים, בַּחדָרִים, כאמור בפסוק: "כל כּבוּדה בת מלך פְּנימה" (תהילים מה, 14)

3.[תמ] החֵלק שבתוך מִסגֶרת או גבוּל או בית קיבּוּל וכד', החֵלק הסמוך למרכז (ההפך: חוץ): מוקטרי פנים שהעלן לחוץ (זבחים קז); פנים הבית היה אפל וקודר

4. [עח] גוּף של סֵפר, טֶקסְט (ההפך מפֵּירוּשים או הערות המוּדפּסים בו)

5. [יב] הכּתיב בּסִפרֵי המִקרא (ההפך: חוּץ - הקְרֵי): מתוך שצריך 'לא' בפנים תיקנו לו במסורת (רש"י ויקרא כה, 30)
אנגלית: inside, interior

***