רִיב
[תנ] ויכּוּחַ חריף או מלוּוֶה כַּעס, התנצחוּת, קטטה
רִיב פירוש
1. [תנ] ויכּוּחַ חריף או מלוּוֶה כַּעס, התנצחוּת, קטטה: "ויהי ריב בין רֹעי מקנה אברם ובין רֹעי מקנה לוט" (בראשית יג, 7); "מקיש ריבים לנגעים" (סנהדרין לד);
2. [עח] הפָרת יַחסי הידידוּת בּגלל עֶלבּון וכד': בני הזוג נקלעו לריב והפסיקו להיפגש;
3. [תנ] דין ודברים, סִכסוּךְ משפטי, כאמור בפסוק: "ודָל לא תֶהדַר בריבו" (שמות כג, 3)
***
ריב פרוש | ריב פירוש | ריב מילון | ריב הגדרה מילונית | ריב מילון עברי | ריב מילון אנציקלופדי | ריב אנציקלופדיה | ריב תרגום
ריב פירוש השם | ריב פירוש המילה | ריב משמעות המילה | ריב ביטויים | ריב דקדוק | ריב לשון | ריב ניבים | ריב אטימולוגיה
ריב מילים נרדפות | ריב ניגודים | ריב חריזה | ריב חרוזים | ריב צירופים | ריב פתגמים | ריב ניבים | ריב תחביר
ריב ביטויים | ריב ציטוטים | ריב ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה