שַׁבָּת[תנ] שֵם היום השביעי בשבוע (מיום ראשון), יום המנוּחה השבוּעי של עַם ישׂראל
שֶׁבֶת2 [תנ] פּיצוּי שהמַזיק משַלֵם לניזוק על התקוּפה שאיננוּ יכול לעבוד בגלל הנֵזק שנִגרם לגוּפו
שֶׁבֶת3 [תמ] ~שמיר~; צֶמח חד-שנתי ממשפּחת הסוכְכיים בעל פרחים צהובים. משמש תַבלין Anthenum Graveolens (תנו דעתכם להבדל בין שֶׁבֶת לבין ~שֵבֶט~)
שָׁבַת
ראה: שׁוֹבֵת