שׂוֹרֵף
[תנ] מעלֶה בּ~אֵש~, ~מַבעִיר~, הופך לְאֵפֶר
שׂוֹרֵף פירוש
1. [תנ] מעלֶה בּ
אֵש,
מַבעִיר, הופך לְאֵפֶר: וּבָאֵש שָׂרוֹף יִשָרְפוּ בַּשָּׁבֶת (שמואל ב' כג, 7); ושָרַף אֹתו על עֵצים בָּאֵש (ויקרא ד, 12); המפגינים שרפו את הדגל
2. [עח] (בּהרחבה) מפסיד, משמיד, מאבֵּד (מזמנו, את רכוּשו בהשקעה) (עממי): שָׂרַף את כל רכושו בקָזינו
3. [תמ] בּולֵעַ, גומֵעַ: כֹּהֵן שדַעְתו יָפָה שוֹרְפָה (את קֵבַת הָעוֹלָה) חַיָה (עבודה זרה ב, ה)
אנגלית: burn, incinerate
***
שורף פרוש | שורף פירוש | שורף מילון | שורף הגדרה מילונית | שורף מילון עברי | שורף מילון אנציקלופדי | שורף אנציקלופדיה | שורף תרגום
שורף פירוש השם | שורף פירוש המילה | שורף משמעות המילה | שורף ביטויים | שורף דקדוק | שורף לשון | שורף ניבים | שורף אטימולוגיה
שורף מילים נרדפות | שורף ניגודים | שורף חריזה | שורף חרוזים | שורף צירופים | שורף פתגמים | שורף ניבים | שורף תחביר
שורף ביטויים | שורף ציטוטים | שורף ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה