תּוֹסֵס פירוש

1. [תמ] מַפריש גָזים בתהליך של פֵּירוּק כִּימי, מעלֶה בּוּעות, מעלה קצף, עובר תהליך של תסיסה: יין תוסס כל זמן שהוא תוסס אין בו משום גילוי, וכמה הוא תוסס? שלושה ימים (תוספתא, תרומות ז, טו); פרי שתסס אינו טעים לאכילה

2. [תמ] מפַעְפֵּעַ, רותֵחַ: ראה את הדם תוסס (ירושלמי תענית פט, א); השמרים תססו והבצק מוכן לאפייה

3. [עח] (בהשאלה) עֵר, נמרָץ, מתרגש, סוער, לא-שָקֵט: כשהוא תוסס ונרגש אי אפשר לדבר אתו; העובדים תוססים מדי והמנהל ממתין שיירגעו, כדי שיוכל לשוחח עמם

***