תלונה פירוש

1.[תנ] הִתלוננוּת, טַענה, תרעומת, קובלנה, הִתאוננוּת:
"קרבו לפני ה', כי שמע את תלנֹתיכם" (שמות טז 9); "צרותיו רבות ותלונתו מעטה" (חובות הלבבות); האישה הגישה תלונה על אלימות בעלה שהתבטא בגסות, הקנטה, לעג ותחבולה

2. [עח] פּנייה רִשמית למוסד כּדֵי להַבּיעַ אי־שׂביעוּת רצון, או תרעומת, מטיפּוּל בּעִניָין וכד':
תלונות יש לגיש באופן רשמי בפני גוף המוסמך לטפל בהן ; האיש הגיש תלונה במשטרה נגד השכן שתקף אותו;

3. (בצבא) האשמת חַיָיל בביצוע עבֵרה על חוּקי הצבא:
תוך רישום הדָבר בטופס המתאים (עממי): הרָסָ"ר תָקַע לי תלוּנה בגלל שלא הייתי מסוּפָּר;
אנגלית: complaint

***