<טוס> (במשמעות עף, נוסע) ותחילית מ"ם במשקל קטול, לציון כלים ומכשירים. מילה שנקבע על פי מילה יחידאית במקרא (ושם הכתיב הוא: יָטוּשׂ, כנשר יטוס על אוכל) ח.נ. ביאליק הציע ליצור מהפועל טָס את כל המילים הקשורות לאווירון.
יש לציין ש(טוס) הוא שורש הומוני בעל שתי משמעויות שונות: א. לעוף, ב. טווס, שאין קשר ביניהם
טוס, לָטוס, סְטָטוס, איקליפטוס, טוסטוס, כריסטוס, לוטוס, קוביוסטוס, קקטוס, אֵכִינוקַקְטוס, הומו־אֵרֶקְטוס, גִימְנוטוס, אֵקָלִיפְטוס, אחִילוטוס, בולוסַנְטוס, בְרוטוס, דֵקובִיטוס, בֶנְטוס, אֶמֶרִיטוס, טִיטוס, טוסְטוס, יָטוס, כִרְטוס, לִיקְטוס, לַטְרודֶקְטוס, לַנְתָנוטוס, מָטוס, סְטְרָטוס, סַפַטוס, פואֵטוס, פֵטוס, פִיטוס, צִיסְטוס, צִירְקָטוס, צֵלופֶנְצִירְטוס, פריפטוס, רֶקְטוס, קבְיוסְטוס, קונֵפָטוס, קולְטוס, קְלֵיסִיטוקַקְטוס, קַקְטוס, אוביטור דיקטוס, לָתִירוס אודורָטוס, צֶוֶות מָטוס, שַעַר טיטוס
להרחבה ראה:
בוס,
סגוס,
אספרגוס,
כוס,
בולמוס,
דימוס,
קיסוס,
אפוטרופוס,
קתרוס,
אפיקורס,
אתוס