מובל למעצר
1. [עח] מַאסָר זמַני של אדם חשוּד בּעבֵרה: הוא הושם במעצר עד תום החקירה
2. [תנ] מחסום, ריסון, שליטה עצמית; מניעה, מַעצור, עיכּוּב: עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ (משלי כה, 28)
3. [עח] התקן להדממת מכונה
4. [עח] התקן המחזיק רכיב מכני במקומו
אנגלית: detention, arrest, restraint
***
[ש"ע; ז'; מַעֲצַר-, מַעֲצָרים, מַעַצרֵי-, מַעצָרו] <עצר>
מקור המילה מעצר (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך מעצר
מַעצָר
(תוצאה דומה)
בֵּית אסוּרים , בֵּית כֶּלֶא , בֵּית מַעצָר , בֵּית סוהַר , הֶסגֵר , כֶּלֶא , כּליאה , מַאסָר , מִשמָר , עיכּוּב , עצירה , שמירה , תפיסה [שדה סמנטי: כּליאה] | ניגודים: מַאסָר, שִחרוּר
אוצָר, אָצַר, בָצַר, הוצַר, יוצַר, ייוצר, יִפצַר, יָצַר, יִקצַר, מבוצָר, מִבצָר, מוצָר, מיוצָר, מֶלצַר, ממוצָר, מנוצָר, מַעצָר, מַפצָר, מֵצַר, מקוצָר, נֶעצָר, נָצַר, עָצַר, פָצַר, פָצָר, צָאר, צַר, צָר, צרָצַר, קַחצָר, קָצַר, קָצָר, קצַרצַר, תוצָר, בֵית מַעצָר, פקודַת מַעצָר