רצח פירוש

1. [יב] רציחה, הריגה בזדון, המָתה: אשר ברצח חוטאים (תוכחת אהב יוצר ב' שבועות); נאשם בשלושה מעשי רצח; רצח אכזרי
2. [תנ] (בּהשאלה) אֵיבה, אַכזְרִיוּת: ברצח בעצמותַי חרפוני צוררַי (תהילים מב, 11); הרצח הניבט מעיניו מגלה את רחשי נפשו
3. [תנ] פצע, דקירה, שֶבֶר, הֶרֶג, קֶטֶל: "ברֶצַח בעצמותַי חֵרפוּני צוררָי" (תהילים מב, 11)
4. [תנ] רִשעוּת, אכזריוּת: "לִפְתֹּחַ פֶּה ברֶצַח לְהָרִים קוֹל בִּתְרוּעָה" (יחזקאל כא, 27) (ויש מפרשים: רֶצַח = צֶרַח, צריחה)
5. [עח] (בּהשאלה) הפסקה אלימה של תוכנית, פּעילוּת, מִבצע וכד': רצח הסרט החדש על-ידי ביקורת קטלנית (ראו גם: עונש)
אנגלית: murder, homicide

***