מילון אבניאון - מילון עברי עברי
מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר

בולען פירוש

פירוש
בּוֹלְעָן [עח]

1. (בגאולוגיה) בור או מחילה טבעית דמוּיי צינור או משפך, הנפערים בקרקע בדרך כלל באורח לא צפוי בשל המסה של השכבה התת קרקעית והתמוטטות פני הקרקע לחלל שנוצר. התופעה נפוצה בסביבה קרסטית כתוצאה מהתמוססות שכבות של גיר או של מלח: הבולען שנפער שאב לתוכו במהירות את כל מה שהיה בקרבת מקום (בלועזית: דולינה) (גם: פּוֹעֲרָן)
2. (בהשאלה) כל בור גדול שנפער פתאום בכביש, באתר בנייה וכדומה ובולע את מה שנמצא במקום
אנגלית: swallow-hole, sinkhole

דקדוק למילה בולען


[ש"ע; ז'; בּולעַן-, בּולעָנים, בּולעָנֵי-, בּולעָנו] <בלע>

ביטויים עם המילה בולען

מקור המילה בולען (אטימולוגיה)

גזירה מצורת הבינוני של בולע והסיומת ~ן. משקל קוטלן לציון שם עצם. תוספת הנו"ן יוצרת שם עצם או שם תואר המציין בעל תכונה, כלי, חומר, מקצוע ועוד (מחידושי האקדמיה ללשון)

מילים נרדפות למילה בולען

בּוֹלְעָן
בּוֹר[שדה סמנטי: ש"ע]

חרוזים למילה בולען

אופַנועָן, בִיצועָן, בַלְעָן, גִזְעָן, הוטעַן, הושעַן, טָעַן, יַדְעָן, יוטעַן, יושעַן, יטעַן, יִצעַן, כובְעָן, מְגורְעָן, מַדְעָן, מִגְבָעָן, מגולְעָן, מוטְעָן, מושְעָן, מַטְבְעָן, מְטועָן, מִטְעָן, מַלְעָן, מְמועָן, מִקְצועָן, מִשְעָן, נִטְעָן, נִמְעָן, סַיְיעָן, צִבְעָן, צָעַן, קַטְנועָן, קולְנועָן, קַלְעָן, רַצְעָן, שָעָן, תַבְעָן, אָן, גַבְהָן, גַמְאָן, יְבואָן, יִסאַן, יַצְאָן, יְצואָן, יִשאַן, לְאָן, מדוהָן, מְמואָן, סָאַן, קורְאָן, רופְאָן, שָאַן, שִׂיאָן, שִנְאָן, תַבְרואָן, בולְעָן, מְגלְעָן, מגולעָן, מַקְלְעָן, צַלְעָן, תולְעָן, זולְעָן, מֵאַיִן ולְאָן?


דפדוף במילון

≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications