1. [יב] ציוּן לִגנַאי, בּיזוּי, שלילה, הטָלַת דופי, בּיקורֶת חריפָה עַל מַעשֶׂה לא הוגֵן (בּעיקָר בּדרג רִשמי): הדיבור הרע והגינוי (רבי יהודה אבן תיבון, חובות הלבבות); לאחר המעשה החמור הגינוי לא איחר להגיע
2. [תמ] גנַאי, גנוּת, בּיזָיון: שלא להזכיר גינוין של ישראל (ירושלמי יומא ו, ב)
אנגלית: denunciation, condemnation
***
[ש"ע; ז'; גִינוּי-, גינוּיִים, גינוּיֵי-, גינוּיו (שֵם פּעוּלה של מגַנֶה)] <גני/ה>
מקור המילה גינוי (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך גינוי
גינוּי
אי-כָּבוד , בִּיוּש , בּיזוּי , בּיזָיון , גידוּף , גנַאי , גנוּת , גַסוּת , דיכּוּי , דריסה , הטָלַת דופי , הֵיחָלשוּת , היכָּנעוּת , הַכנָעה , הַשלָמה , הִתבַּזוּת , הִתגַנוּת , הִתחַננוּת , הִתחַנפוּת , הִתרַפּוּת , הִתרַפּסוּת , זחילה , זִלזוּל , חילוּל , חנוּפּה , חַנפָנוּת , כּיבּוּש , כּלימה , כּניעה , מִרמָס , נזיפה , נחיתוּת , ניבּוּל , נמיכוּת , עולֶב , עֶלבּון , פּגיעה , פּחיתוּת , שלילה , שִעבּוּד , שִפלוּת , הַשפָּלה [שדה סמנטי: הַשפָּלה] | ניגודים: כָּבוד הִנוי, אִנוי, הָנוי, הינוי, אינוי, גינוי, בִנוי, גִנוי, בָנוי, גָנוי, בינוי, חָנוי, כִנוי, כָנוי, כינוי, מִנוי, מָנוי, מינוי, עִנוי, עָנוי, עינוי, פִנוי, פָנוי, פינוי, שִינוי, תינוי, תְנוי, תִנוי, שִנוי, שָנוי, שָׂנוי, נוי, קִנוי, קָנוי, קינוי, הודָעַת גינוי, גַן נוי, בַעַל נוי, כַרטיס מָנוי, כתַב מינוי, מַכניס ראשו לתוך קולָר פָנוי, צִמחֵי נוי, עצֵי נוי, עצי נוי, שֶטַח בָנוי, זמַן פָנוי
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה