מילה שנגזרה ממילה יחידאית בירושלמי שבועות לב ד, שהובנה על ידי הלשונאים בימינו במשמעות 'שליח'. אמנם אחר כך נטען על ידי הלשונאי פרופ' נפתלי טור-סיני, שמשמעות המילה היא מושל מחוז שהוא המקבילה של איפרך המופיעה לפני כן על פי המילה היוונית 'אֶפַּרכּוס' אבל המשמעות הראשונה השתרשה בציבור וזו משמעותה בימינו
בָרִיר, גָרִיר, זַמְרִיר, חרִיר, מָרִיר, סַגְרִיר, פָרִיר, צַפְרִיר, קָרִיר, רִיר, שַבְרִיר, שַגְרִיר, שַפְרִיר, שָרִיר, שְרִיר, תַבְרִיר, תַמְרִיר, הֵריר, הוריר, גְרִיר, חָרִיר, יוריר, יָריר, להוריר, מורִיר, להָריר, מֵרִיר, לָריר, סַחריר, צְרִיר, צָרִיר, עָרִיר, צפריר, תַשְרִיר, ריר, קַשְרִיר, יום סַגְרִיר, יום סַגריר, שַריר ובַריר, שָרִיר ובָרִיר, נוטֵף רִיר
להרחבה ראה:
בהיר,
אביר,
אוויר,
בגיר,
אדיר,
גזיר,
בחיר,
מותיר,
בכּיר,
אמיר,
ניר,
אסיר,
בעיר,
ומפיר,
כפיר,
בציר,
זמריר,
חמשיר