1. מַכתֵש, עמק מוקף מכל צדדיו בהרים תלולים
2. בּור,
גוּמה בקרקע: מכתשת מלאה עצמות (תוספתא נידה ה, ו)
3. מכתש, מכשיר לכתוש בו: לעשות שני עיגולי דבֵלה במכתשת שלפנינו ובעָלי שעַל כתֵפֵינוּ (תענית כח.); אין כותשין במכתשת (ביום טוב) (ביצה יד.)
אנגלית: crater, mortar
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה