1. [עח]
עושֶק,
קיפּוּח: ניצול החלשים מקומם כל אדם בעל מצפון
2. [תנ] לקיחת יִתרון שלא כדין: וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם" (שמות ג, 22); ניצול עמדתו כדי להשיג טובות הנאה היה מעשה פסול
3. [עח] שימוּש באדם יותר מן הרָאוּי בלי תמוּרה הוגֶנת: ניצוּל ילדים קטנים אסור על-פי חוק
4. [עח] קבּלת רִווחי העֵרך המוּסָף מעבודת אחרים
5. [יב] הרָקה, לקיחת הכול: הקשרתי יפי כתרים חמדת ניצוּל מִצרַים (מלשון התפילה)
אנגלית: abuse; voiding